אנו עובדים בבית חולים פרטי באישור משרד הבריאות

הפלה יזומה חוזרת לעומת הפלה יזומה ראשונה

מחקר אמריקאי מרתק בדק קבוצה של כמה מאות נשים שהגיעו לבצע הפלה. במחקר נבדקו פרמטרים רבים בנושאים מגוונים הקשורים להרגלים המיניים והסטטוס הרפואי של הנבדקות. המטרה של החוקרים הייתה לנסות למצוא מכנה משותף שיאפיין את הנשים שמבצעות הפלה יזומה בפעם הראשונה, לעומת אלו המבצעות הפלה חוזרת. האם קיים מכנה משותף התנהגותי שמקשר בין נשים שחוזרות לביצוע הפלה יזומה? האם קיימים מאפיינים דמוגרפיים דומים בקרב נשים אלו? ואיך בכלל מתמודדים עם הפלה יזומה חוזרת? כל התשובות, בכתבה הבאה.

הפלה יזומה חוזרת לעומת הפלה יזומה ראשונה

קצת על הפלה יזומה

הפלות יזומות חוזרות במחקר האקדמי

מכון גוטמאכר האמריקאי (Guttmacher Institute) הוא ארגון מחקרי ותיק ששם לו למטרה ללמוד ולשכלל את הבריאות המינית בעולמנו. בשנת 1984 פרסם הארגון מאמר תחת השם: Repeat Abortion: Is It a Problem? ("הפלות חוזרות: האם זו בעיה?"). חמשת החוקרים (Charlene Berger, Dolores Gold, David Andres, Peter Gillett, Robert Kinch) שהיו אמונים על המחקר הזה בדקו קבוצה של כ 600 נשים קנדיות המטופלות במחלקות הגניקולוגיה והפוריות בבתי חולים שונים במדינה. העניין העולה בדבר הפלות יזומות חוזרות, התגבר ביחס ישר למספרי מבקשות ההפלות שעלה בהתמדה באותה תקופה. החוקרים תהו האם ישנם הבדלים פסיכולוגיים או פיזיולוגיים שמאפיינים נשים המבצעות הפלות חוזרות, בניגוד לנשים המבצעות הפלה בפעם הראשונה.


גורמים מקריים ומגמתיים

חלק מהחוקרים הציעו תאוריה לפיה נשים שעברו יותר מהפלה יזומה אחת הן פחות סתגלניות לתהליך מכאלו שעוברות אותו בפעם הראשונה. חוקרים אחרים רצו להראות שנשים כאלו פחות נוטות להשתמש באמצעי מניעה, דווקא בגלל חרדה ממיניות ולא בגלל עודף ביטחון בתהליך ההפלה, כפי שניתן אולי לשער. דבר אחד שהיה מוסכם על רוב החוקרים הוא שהפלות חוזרות אינן קשורות בהכרח לגורמים פסיכולוגיים, התנהגותיים או "גישתיים" של האישה. לדידם, המגמה מצביעה דווקא על גורמים כמו אמצעי מניעה לא מספיק איכותיים, חוסר ידע בדבר אופן השימוש באמצעי מניעה, ועצם קיום האפשרות לביצוע הפלות חוקיות ומסובסדות.

סטטיסטיקה של הפלות חוזרות

עוד מעניין לקרוא במחקר של גוטמאכר כי הפלות חוזרות הן נפוצות יותר בקרב נשים מבוגרות יותר וכאלו שאינן נשואות. לפי הנתונים שעולים מהמחקר, 1 מכל 5 נשים שהמתינו להפלה, כבר עברו הפלה יזומה בעבר. זאת אומרת שלפי המדגם המייצג של המחקר, 20% מהנשים שביקשו לבצע הפלה בשנת 1984, ניגשו להפלה יזומה חוזרת. מדובר במספר בלתי מבוטל שאכן מעורר תהיות רבות לגבי ההשפעה של הפלה יזומה על ההתנהגות המינית של נשים ואופן קבלת ההחלטות שלהן בנושאי מין, אמצעי מניעה והפלות. עוד נתון מעניין מצביע על כך שהנשים שביצעו הפלות חוזרות, היו משמעותית פעילות יותר מינית מאשר הנשים שניגשו להפלה בפעם הראשונה. דווקא בכל מה שקשור לסוג אמצעי המניעה הנבחר, אופן השימוש והגישה הכללית לגבי השימוש, לא נרשמו הבדלים משמעותיים בין קבוצת הנשים שביצעו הפלה בפעם הראשונה לאלו שהגיעו להפלות חוזרות.


לא כל כך שונות אחרי הכל

שתי קבוצות הנשים שנחקרו (אלו שהגיעו להפלה חוזרת ואלו שעמדו לבצע הפלה בפעם הראשונה) נבדקו בנוגע לחמש פרמטרים מרכזיים: גיל, תדירות יחסי המין, איכות מערכת היחסים שבמסגרתה מתקיים האקט המיני, סטטוס האישה (רווקה/נשואה/גרושה/אלמנה), מידת היפוכונדרייה (פחד ממחלות) ואיכות השינה. כאשר שוקללו ממצאי המחקר של שתי הקבוצות ניכר היה שאין הבדלים ייחודיים המבדלים בין שתי הקבוצות. הנשים הללו היו דומות אחת לשנייה הרבה יותר ממה שהן היו שונות זו מזו. החוקרים לא הצליחו לאפיין מכנה משותף ייחודי לנשים שביצעו הפלות חוזרות, לא בהקשר להתנהגות עם אמצעי מניעה או אספקטים פסיכולוגיים כאלה או אחרים.

כוחו של הרגל

אחד החששות הגדולים שמלכתחילה הניעו את המחקר וממשיכים לעלות עד ימינו אנו, מתייחס לנטייה לקחת את נושא ההפלות ביתר קלות דעת, אם כבר נעשתה הפלה אחת בעבר. זה, אגב, היה גם אחד הטיעונים נגד מיסוד וסבסוד של הפלות בקרב שמרנים. חלקם טענו שאם הפלות יהיו זמינות וחינמיות, יהיה קל מאד לעבור אותן. ככל שזה יהיה קל יותר, הם סברו – עולה הסבירות שנשים יקלו דעת כשזה מגיע לשימוש באמצעי מניעה, פשוט כי "במקרה הכי גרוע" הן יודעות שהן תוכלנה לבצע הפלה יזומה. הטיעון הזה לא שכנע לא את השופטים שהיו אמונים על החקיקה בנושא ובוודאי לא את הנשים. נשים שחוו הפלה יודעות כמה התהליך הזה הוא קשה וכואב. יש קונצנזוס מובהק בקרב נשים שביצוע הפלה תמיד תהיה הברירה האחרונה. לא משנה כמה התהליך "פשוט" לכאורה, עדיין מדובר בנטילת חיים שצומחים בתוך הגוף שלך. תהליך כזה הוא אף פעם לא פשוט ולא קל.

הפלה יזומה חוזרת לעומת הפלה יזומה ראשונה: הדומה, השונה ומה שביניהם

התמודדות עם הפלות חוזרות

כאן המקום לציין שיש הבדל מהותי בין נשים המתמודדות עם הפלות חוזרות יזומות לנשים המתמודדות עם הפלות חוזרות טבעיות. הקבוצה השנייה בדרך כלל עוברת התמודדות פסיכולוגית הרבה יותר קשה כיוון שנשים אלו, ברוב המקרים, מאד רוצות ילד וחוות את ההפלה אחרי תהליכי פוריות ארוכים ומורכבים שהסתיימו בכישלון מבחינתן. אך גם נשים שמתמודדות עם הפלות חוזרות שהן יזומות נתקלות לא פעם בקושי פסיכולוגי ומוסרי בעקבות ההחלטה. כיום, משרד הבריאות מציע פורומים וקבוצות תמיכה שונות שנותנות מעטפת וליווי רגשי לנשים הזקוקות לכך.

כבר עברת הפלה יזומה ומתלבטת האם לעבור אחת שוב? זקוקה לייעוץ מקצועי או אוזן קשבת? ד"ר גוטמן הוא מומחה לגניקולוגיה ופוריות שמתמחה בהפלות ומאמין בביצוע התהליך על הד ההומניטרי והרגיש ביותר שניתן. ד"ר גוטמן וצוות הקליניקה ישמחו לעמוד לצדך בכל אשר תזדקקי לו. צרי קשר כבר עכשיו ונחזור אליך בהקדם.

אודות המחבר

ד"ר גיא גוטמן

ד"ר גיא גוטמן

רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.

סטטיסטיקה של הפלות חוזרות

עוד מעניין לקרוא במחקר של גוטמאכר כי הפלות חוזרות הן נפוצות יותר בקרב נשים מבוגרות יותר וכאלו שאינן נשואות. לפי הנתונים שעולים מהמחקר, 1 מכל 5 נשים שהמתינו להפלה, כבר עברו הפלה יזומה בעבר. זאת אומרת שלפי המדגם המייצג של המחקר, 20% מהנשים שביקשו לבצע הפלה בשנת 1984, ניגשו להפלה יזומה חוזרת. מדובר במספר בלתי מבוטל שאכן מעורר תהיות רבות לגבי ההשפעה של הפלה יזומה על ההתנהגות המינית של נשים ואופן קבלת ההחלטות שלהן בנושאי מין, אמצעי מניעה והפלות. עוד נתון מעניין מצביע על כך שהנשים שביצעו הפלות חוזרות, היו משמעותית פעילות יותר מינית מאשר הנשים שניגשו להפלה בפעם הראשונה. דווקא בכל מה שקשור לסוג אמצעי המניעה הנבחר, אופן השימוש והגישה הכללית לגבי השימוש, לא נרשמו הבדלים משמעותיים בין קבוצת הנשים שביצעו הפלה בפעם הראשונה לאלו שהגיעו להפלות חוזרות.


לא כל כך שונות אחרי הכל

שתי קבוצות הנשים שנחקרו (אלו שהגיעו להפלה חוזרת ואלו שעמדו לבצע הפלה בפעם הראשונה) נבדקו בנוגע לחמש פרמטרים מרכזיים: גיל, תדירות יחסי המין, איכות מערכת היחסים שבמסגרתה מתקיים האקט המיני, סטטוס האישה (רווקה/נשואה/גרושה/אלמנה), מידת היפוכונדרייה (פחד ממחלות) ואיכות השינה. כאשר שוקללו ממצאי המחקר של שתי הקבוצות ניכר היה שאין הבדלים ייחודיים המבדלים בין שתי הקבוצות. הנשים הללו היו דומות אחת לשנייה הרבה יותר ממה שהן היו שונות זו מזו. החוקרים לא הצליחו לאפיין מכנה משותף ייחודי לנשים שביצעו הפלות חוזרות, לא בהקשר להתנהגות עם אמצעי מניעה או אספקטים פסיכולוגיים כאלה או אחרים.

חשוב לדעת: גם בימי הסגר, המרפאה שלנו פתוחה ועובדת כרגיל בתנאים הבטוחים ביותר

התקשרי לקביעת תור
כתובתינו
דילוג לתוכן