שחזור קרום הבתולין- המדריך הרפואי המלא

ניתוחי שחזור קרום בתולין נחשבים לפרוצדורה כירורגית פופולרית במיוחד בקרב נשים מוסלמיות. המדע מעריך כי פרוצדורות כירורגיות לשחזור קרום הבתולים מבוצעת לאורכו ולרוחבו של המזרח התיכון כבר מאות שנים. דוגמה מעניינת לאבולוציה התרבותית שחלה בתחום ניתן לזהות מתוך התבוננות בכרוניקת ההימנורפיה האיראנית. שם, ישנם רישומים המצביעים על הפופולריות של ההליך כבר במהלך המאה ה 19. הסיבה מאחורי הביקוש הגבוה נעוצה בהיבטים הסוציולוגיים של התרבות האסלאמית המסורתית שבה נהוג להמתין לקיום יחסי המין עד החתונה. על פי המסורת, הכלה אמורה להגיע לליל הכלולות כשר היא בתולה, וכדי לאמת זאת, נהוגים טקסים ומבחנים שונים המהווים חלק אינטגרלי בתהליך קשירת זוגות מוסלמיים בברית הנישואין. אי עמידה בציפייה זו עלולה ליצור שרשרת של בעיות שבראשן עומד נושא המוניטין.

האתגר האיראני

בשנת 1865 פרסם הרופא האוסטרי ג'ייקוב פולאק רשמים מעבודתו בחצר המלך האיראני. הוא דיווח על כך שחלק מהחתנים מנצלים את העניין העדין ואף משתמשים בו כטקטיקה. הם סוחטים את משפחת הכלה תחת האיום לפגוע במוניטין שלה, וכך מגדילים משמעותית את הנדוניה שלהם. בעלי התושייה הקדימו תרופה למכה. הם לקחו את בתם הכלה למיילדת מקצועית ממש לפני החתונה על מנת שזו תוכל להעיד בפומבי אודת בתוליה במידת הצורך. אלא שנערות צעירות באיראן של המאה התשע עשרה לא התרועעו כלל עם גברים זרים. במארג החברתי האיראני של אותם הימים, הסיכוי של נערה צעירה ורווקה להיקלע לאינטראקציה ישירה עם גבר זר שאף לאפס. אי לכך, אובדן הבתולים לפני החתונה היה בדרך כלל תוצאה של אונס או גילוי עריות. מכתביו של ד"ר פולאק אנו למדים שאלו המקרים שהביאו משפחות לבקש מהרופא "לתפור" לנערות את קרום הבתולים.

ניצנים של אבולוציה תרבותית

נדלג כמעט מאה שנים קדימה לשנות השבעים של המאה העשרים, ונפגש עם ממצאיה של האנתרופולוגית ג'נט באואר שהכתירה את ניתוחי שחזור קרום הבתולים כ"אחת הפרוצדורות הכירורגיות הכי מבוקשות בטהרן". אם בעבר הביקוש לניתוח הגיע ממשפחות של נשים שרצו לטשטש ראיות של פגיעה מינית, בהמשך, עולות עדויות המספרות על נשים בנות מעמד הביניים אשר ננטשו על ידי בני זוג שהבטיחו חתונה ולא עמדו בהתחייבות. הן היו ברובן נשים צעירות ומודרניות שהגיעו לטהרן הבירה על מנת להגשים את עצמן בפן הקרייריסטי. הן הגיעו למקומות עבודה חדשים בתור מורות או אחיות, ועד מהרה מצאו את עצמן מנהלות רומן עם הבוס הנשוי שהבטיח שיעזוב את אשתו למענן. תהליך ההתפכחות הכואבת כלל פנייה לבתי חולים או מרפאות המבצעות את ההליך. רובן נאלצו לשלם עבור הניתוחים הללו ממיטב כספן. רק מקצתן קיבלו עזרה מהגברים.