הפלות הן אחד הנושאים הרגישים והשנויים ביותר במחלוקת שידעה הפוליטיקה האוניברסלית מאז ומעולם. אף על פי שהמאה העשרים התוותה גרף התפתחות ליברלית משמעותי שהוביל להסדרת חוקי הפלות (כאלו או אחרים) כמעט בכל מדינות המערב, הגרף הזה מעולם לא היה עקבי או רציף. הדפוס ההיסטורי זהה כמעט בכל מדינה דמוקרטית: בין אם מחוקקת הממשלה חוק בעד או נגד הנושא, הוא מלווה כמעט תמיד במחאה אקטיביסטית מהמחנה הנגדי. לאחרונה אנו עדים לשינויים חוקתיים שונים באירופה, אמריקה וארה"ב שצובעים את עידן הפוסט-קורונה דווקא בצבעים שמרניים יותר. עוד ועוד מדינות בעולם בוחרות להערים קשיים על נשים המבקשות לבצע הפלה, במקום לעזור להן. מגמה זו מציבה את ישראל בצד הליברלי יותר של המפה, לפחות לעת עתה.
על קצה המזלג של אקטואלית נושא ההפלות למחצית הראשונה של שנת 2021, בכתבה הבאה.
הגבלות חדשות בפולין
בשנת 2019 נערכו בפולין לא יותר מאלף הפלות חוקיות בלבד. לצורך ההשוואה, בישראל בוצעו בשנת 2016 סך של 17,990 הפלות מאושרות וזאת אחרי ירידה של למעלה משלושה אחוזים שנחזתה בשנים האחרונות כתוצאה מסיבות שונות. על פי נתונים שפורסמו על ידי ארגוני זכויות אדם בפולין, עשרות אלפי נשים פולניות נאלצו לצאת מגבולות המדינה על מנת לבצע הפלה. נראה כי חוק ההפלות הפולני שנתבע ב 1993 הפך במרוצת השנים ליותר ויותר מגביל. אם לשפוט על פי התגברות המחאה של האקטיביסטיות הפולניות בחודשים האחרונים, נראה כי הצעת החוק שהתקבלה השנה הרקיעה שחקים לשיא חדש של חומרה. ההגבלה החדשה שנוספה מסירה מצב של מום בעובר מרשימת התנאים המתירים את הגנת החוק. משמעותו מרחיקת הלכת של המהלך נעוצה בכך שעד כה, כמעט כל ההפלות החוקיות בפולין נשענו על סעיף זה. הפסיקה המדוברת נתפסת על ידי רבים מן הפרשנים הפולנים כצעד המבקש לשקף מדיניות החרמת הפלות שלא משתמע לשתי פנים, אותה מבקש הממשל ליישם.
המתנגדים בארגנטינה זריזים יותר מהממשל
אם חשבתן שתמיכה חוקתית היא תנאי בלעדי להבטחת מדיניות הפלות סדירה ובטוחה, אתן בטח תופתעו לשמוע על מה שמתרחש בימים אלו בארגנטינה. מדינות אמריקה הלטינית ידועות במדיניות השמרנית מאד שהפגינו במרוצת השנים. ארגנטינה שנחלצה לקידום הנושא העבירה לאחרונה תיקונים אשר אמורים להקל על הנשים המקומיות ידי שחרור הגבלות מתנאי החוק. בפעם הראשונה מזה למעלה מעשור, נשים ארגנטינאיות יכולות להישען על החוק שיגבה אותן בביצוע הפלות. עד כה החוק סייע רק במקרים של אונס או איום ממשי על בריאות האם. אלא שהחוק לא יכול לחייב אף רופא או צוות רפואי לבצע את ההליך, אם הללו מסרבים לכך. בדומה לארה"ב, ארגנטינה היא מדינה שבנויה ממחוזות הנבדלים זה מזה בסוגי הקהילות ורמת השמרנות שלהן. כך, למשל, במחוז חוחוי שבצפון מערב ארגנטינה כמעט ולא ניתן למצוא כיום גניקולוגים שמוכנים לבצע את ההליך. האקטיביסטים השמרנים פועלים במרץ כדי להחתים עוד ועוד בעלי מקצוע על עצומות סרבנות, מה שגורם לכך שמדיניות אי ההסכמה למתן הטיפול הרפואי חולשת גם על פני המחוזות הליברליים יותר ומגיעה אפילו לבואנוס איירס, הבירה.
בראיון לניו-יורק טיימס ניסתה מנהלת מחלקת בריאות האישה במחוז חוחוי, ד"ר קלאודיה קסטרו, להרגיע את הרוחות. "הטיפול מובטח כיוון שגם אם לא ימצאו בעלי מקצוע בבית חולים אחד, נעביר את המטופלת לבית חולים אחר". הבעיה היא שהרמות הגבה אשר נלוות לפנייה הראשונית לסיוע בביצוע הפלה באזורים הכפריים, היא מה שמלכתחילה מונע מהנשים הארגנטינאיות למצות את זכויותיהן.
התעצמות המגמה השמרנית בארה"ב
החמרת חוקי ההפלות לא שמורה רק למדינות השמרניות היותר. נראה כי התהדקות המגמה הזו רווחת גם בארצות הברית – המדינה הראשונה בעולם שהסדירה באופן חוקי גלולות למניעת הריון, ומיסדה עמותות קהילתיות לבקרה על יילודה ותכנון המשפחה. אז מה נשתנה? מאז שנת 2017 נחקקו בארה"ב 256 חוקים שקשורים להפלות. בדרום קרולינה, למשל, הכניס השנה המושל הנרי מק'מסטר חוק המטיל חרם על הפלות כמעט בכל מקרה אפשרי. מועצת תכנון המשפחה הנשית מטעם מערכת הבריאות במדינה תבעה מיידית תביעת נגד הטוענת כי מהלך זה הוא אנטי-חוקתי ולא הומני. רק 11% מתוך 256 החוקים החדשים הם כאלו שמרחיבים את תנאי ההפלות ומשפרים את זכויותיהן של הנשים שמבקשות סיוע בנושא.
ישראל: ליברלית אך מקשה על נשים נשואות
חוק ההפלות הישראלי מספק הגנה חוקתית וסבסוד לנשים המבקשות לעבור הפלה במקרים שהן צעירות מגיל 18 או מבוגרות מ 40, או, אם קיים מום בעובר או אם בריאות האם בסכנה. זאת ועוד, החוק מכיר גם במקרים של אונס, גילוי עריות או אם מדובר בהריון שהוא מחוץ לנישואין. ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שרווקותה של האישה מהווה עילה להגנת החוק. חלק מהביקורות כלפי התנהלות משפטית זו מדברות על כך שמבנה החוק משקף את הזיקה הישראלית לפטריארכיה הדתית המיושנת: לעודד יילודה בתוך הנישואין, למגר גירושין, ובכך למעשה לשמר את "משטור" האישה בתוך מסגרת הנישואין – כיאה לסגנון הפטריארכלי שמאפיין את השקפת העולם הדתית. נימוק נוסף של מבקרי השיטה נעוץ בכך שישראל היא אחת המדינות המערביות היחידות שלא מסבסדות אמצעי מניעה. כלומר, ישראל מגבילה את ההפלות בתוך הנישואין אך מאפשרת יותר כאשר הן קורות מחוץ למסגרת הנישואין. הדיון הייחודי שמאפיין את השיח הישראלי בנושא משקף נאמנה את מצב העניינים בפוליטיקה הישראלית בת ימינו; מחד, מגמה ליברלית ותומכת השמורה למדינות המקדמות את רווחת תושבותיהן, ומאידך, האטת-מה ופילוג דעות עמוק על רקע הקרע האידאולוגי שבין המחנה הדתי לחילוני.
גילוי נאות: הכתבה מבוססות על ידיעות שונות מאמצעי התקשורת המובילים ברחבי העולם. אין הנהלת האתר אחראית למהות התוכן ואין היא מבקשת לשקף דעה כזו או אחרת. אנו שוזרים מידע אקטואלי מעניין לרווחת הקוראות והקוראים שלנו. נמשיך ללקט ולעדכן את קוראינו בנושא.
אודות המחבר
ד"ר גיא גוטמן
רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.
לא על הזרע לבדו "גניבת זרע" בישראל
פעם קראו לזה "גניבת זרע". כיום, כמיטב מסורת הפוליטיקלי קורקט, זה הפך ל"אבהות כפויה". אלא
הפלה יזומה מעל גיל 40 – האם זה אפשרי?
מבחינת השיח הציבורי, הפלות יזומות הן נחלתן של צעירות, למרות שהנתונים בעולם מראים מגמה של
מיתוסים נפוצים על הפלות שהגיע הזמן לשבור
אף על פי שהפלות הן הליך רפואי עתיק שמושרש עמוק בבסיס התרבות האנושית, המוניטין של
