בין פוליטיקה לגניקולוגיה – נשים בין הכסאות

דף הבית > גניקולוג > בין פוליטיקה לגניקולוגיה – נשים בין הכסאות

ביוני 2022 ננעצה נקודת מפנה דרמטית על גבי ציר ההיסטוריה של זכויות נשים בארצות-הברית. לאחר כמעט חמישים שנות חופש יחסי בהן הגנה חוקת המדינה על זכויותיהן של נשים לבצע הפלות, שינה בית המשפט העליון את המדיניות. המשמעות הלכה למעשה היא השבת זכויות חקיקה עצמאיות לכל אחת מ-52 המדינות שמרכיבות את ארצות-הברית. מבולבלות? לא לעוד הרבה זמן. הכנו לכן סקירה מקוצרת, קלילה ומהנה על אודות המהלך המשפטי התלול בנושא הפלות בארה”ב, מימי הקמתה ועד ימינו אנו.

הרקע ההיסטורי

בסוף המאה ה-18 הוכרזה עצמאותה של ארה”ב בראשותו של ג’ורג’ וושינגטון. הוא כונן מערכת משפטית המבוססת על חוקה אשר מכפיפה את כל המדינות שחברות בה לחוקי יסוד בסיסיים ומחייבים. כל זה קורה בסמיכות לשחרור העבדות באזור, מה שמוביל לתשומת דגש מיוחד על יישום עקרונות הדמוקרטיה (שהייתה קונספט לא טריוויאלי בכלל דאז). לשם כך, ניסח הקונגרס הפדרלי “מגילת זכויות” שכללה עשרה תיקונים המתווספים לחוקה במטרה להגביל את זכות השלטון לטובת הרחבת זכויות הפרט. המגילה עיגנה זכויות כמו חופש הביטוי, חופש הפרטיות, חופש העיתונאות ועוד. לצד החוקה שהקיפה את נושאי היסוד, ניתנה לכל מדינה אוטונומיה משפטית בהיבטים שקשורים לחיים היומיומיים (חוקי תעסוקה, פלילים, חינוך, רכוש, בריאות וכי”ב). כל מדינה רשאית לחוקק, לאכוף ולהעמיד לדין בהתאם למערכת המשפטית הפנימית שלה, ובלבד שלא תתעורר סתירה בינה לבין החוקה הכללית.

הפלות בארצות הברית- אך הכל התחיל?

ההפלות הראשונות בארה”ב קרו אי שם בתחילת המאה ה-18, עוד לפני הקמת הברית שנקראת “ארצות-הברית”. הקולוניאליסטים האירופאיים שהגיעו לגלות ארצות חדשות גילו גם את תושבות המקום, מה שהוביל עד מהרה לייבוא של פרוצדורת ההפלה שרווחה באירופה. במאה ה-19 ארה”ב כבר הייתה לפדרציה שנמצאת בתהליכי התגבשות. המדינות גיבשו את זהותן ובכלל זה גם את עמדתן בנושא הפלות. באותה תקופה הפלה נחשבה להליך פיראטי, מבזה ומסוכן. קונצנזוס זה נבע מסיבות רבות ומגוונות; בין היתר, משום שמרבית מבצעי ההפלות לא היו רופאים מורשים או מנוסים. זה יצר התנגדות של הקהילה הרפואית שכמובן לא הוכשרה לביצוע ההליך ולא ידעה דבר אודותיו – מלבד היתקלויות מזדמנות עם פציעות ומקרי מוות שאיתם נאלצו להתמודד. גם המגמה המוסרית שרווחה בקהילה הרפואית – ‘ערך החיים’ כערך אבסולוטי נוקשה ודיכוטומי – הייתה מנוגדת לרעיון של הפלה. ההתנגדות להפלות הייתה כל כך חריפה שבחלק מהמדינות הפלה נחשבה כעבירה פלילית גם עבור מי שמבצע אותה וגם לאישה שעוברת אותה.

הנשים האמריקאיות מצביעות ברגליים

במחצית השנייה של המאה ה-19 התנועה לזכויות האישה צוברת תאוצה בארצות-הברית ובעולם. באופן מפתיע, גם הפמיניסטיות הראשונות היו נגד הפלות וראו בהן פשע נתעב, אך מסיבות אחרות לגמרי. הן ראו בנשים שעוברות הפלות קורבנות של השוביניזם הפטרנליסטי. התפישה הרווחת הייתה ששידול נשים לקיום יחסי-מין בלתי רצוניים זה דבר של מה בכך, בטח ובטח כשזה קורה בתוך מסגרת הנישואין.

בתחילת המאה העשרים מדינות רבות כבר התירו הפלות במקרים של אונס או גילוי עריות, ואולם מספר ההפלות הפיראטיות לא צנח במאום. עוד ועוד נשים – נשואות ולא נשואות – בחרו לקחת את הסיכון הגדול הכרוך בכך ולבצע הפלה בלתי חוקית. המודעות הגוברת חלחלה והחלה אט-אט להגמיש את הכף ולשנות את פני הסטטיסטיקה. בשנות השלושים של המאה העשרים כבר נרשמו כ-800,000 הפלות שבוצעו על ידי רופאים מורשים בכל שנה.

הנשים האמריקאיות מתעוררות

ניצנים של שינוי

המודעות הגוברת בקרב החברה האמריקאית באה לידי ביטוי גם באהדה הגלויה כלפי אמצעי מניעה. בסוף שנות השלושים גלולות עדיין לא היו חוקיות ו/או נגישות לציבור, אבל הציבור התוודע אליהן בזכות עשרות ‘מרפאות לתכנון המשפחה’ שנפתחו ברחבי ארה”ב על ידי ארגוני נשים-למען-נשים.

רק בשנת 1965 בעקבות התקדים של גריסוולד נגד מדינת קונטיקט, מאשר בית המשפט העליון היתר שימוש בגלולות לזוגות נשואים בלבד. יצטרכו לעבור עוד שבע שנים (אייזנשטאט נגד באיירד, 1972) כדי שיתיר ביה”מ העליון שימוש חוקי בגלולות מבוקרות ומפוקחות עבור כל האזרחים הבגירים, בין אם נשואים ובין אם לאו.

רו נגד וייד

נקודת המפנה הדרמטית שמקפיצה את מעמד זכויות הנשים האמריקאיות חלה בעקבות התקדים של רו נגד וייד. בשנת 1970 מגישות לינדה קופי ושרה וודינגטון, שתי עורכות דין צעירות מטקסס, תביעה בשם נורמה מקורווי. נורמה הייתה בחורה טקסנית בת 23 שנכנסה להריון כתוצאה מאונס לדבריה. חוקי מדינת טקסס התירו ביצוע הפלה רק במקרה של סכנת חיים לאם ועל כן נבצרה ממנה הזכות להפלה. פרטי התביעה לרבות שמה של נורמה היו חסויים בזמנו ועל כן היא ידועה בתור “ג’יין רו” (כינוי אמריקאי ל’פלונית אלמונית’). לאחר הגשת כתב התביעה התווספו תובעים נוספים לתיק: ג’יימס הולפורד, רופא נשים שנאסר בגין ביצוע הפלות, וזוג נשוי שביקש את הזכות להפסיק הריון לא רצוי.

תוצאות המשפט

וודינגטון וקופי תבעו לביטול החוק בטענה שהוא סותר לא פחות מאשר חמישה תיקונים לחוקת ארצות-הברית. בית המשפט פסק לטובת התובעות אבל לא סיפק לנורמה מוקרווי צו הצהרתי שיקנה לה חסינות מפני אכיפה עתידית מטעם מדינת טקסס. עורכות הדין הנמרצות לא קיבלו את הפור וערערו על ההחלטה. בינואר 1973 התקבלה הפסיקה על הערעור שקבעה כי הצדק עם התובעות – החוק הטקסני סותר את זכויות הפרט כפי שהן מגולמות במגילת הזכויות. בפסק הדין המרתק פירט השופט הארי בלאקמן את נימוקיו לשינוי החקיקתי המתבקש לדעתו, לרבות השוואה של התרבות האמריקאית לתרבויות היסטוריות רבות השפעה כמו יוון העתיקה והאימפריה הרומית.

השלכות תקדים רו נגד וייד

המכנה המשותף הרחב שהתווה התקדים של רו נגד וייד היה החופש לביצוע הפלות בשליש הראשון להריון, ומגמה להקל על האישה ככל הניתן בשליש השני. לפי התקדים, ההגבלות על הפלות יכנסו לתוקף רק מ”שלב החיות” (שבוע 24 ואילך) שבו ישנו סיכוי סטטיסטי סביר (בין 40% ל 70%) שהפג ישרוד במידה וייוולד.

סוף-טוב הכל-טוב? לא ממש. בחמישים השנים שעברו מאז המשפט של רו נגד וייד ועד היום נותרה מחלוקת מתוחה בין המחנה השמרני שמתנגד להפלות למחנה הליברלי שמצדד בהן. בחלק ממדינות ארצות-הברית המשיך המחוקק להגביל הפלות על ידי דרישות שונות כמו חובת דיווח ואישור ההורים במקרה של נערות וכי”ב, בעוד שבמקומות אחרים נותר הצביון הליברלי ברוחו של לינדן ג’ונסון שכיהן כראש ממשלת ארה”ב ערב הגשת התביעה.

שינויי החקיקה של 2022

באפריל 2022 הוגשה הצעת חוק המבקשת לאסור הפלות בארצות-הברית אחרי השבוע ה-15. לפי ההצעה, הזכות לביצוע הפלה במתכונת הישנה תישמר במקרים חריגים בלבד. במקרה של סיכון רפואי משמעותי לאם, אונס או גילוי עריות, ובמקרים של צפי למום משמעותי בתינוק – תחת חובת אבחון חתום בכתב של שני רופאים מומחים לפחות.

הצעת החוק אושרה והייתה צפויה להיכנס לתוקף בראשון ליולי. היא נחסמה על ידי שופט מהמחנה הליברלי תחת הטיעון לסתירת הזכות לפרטיות. לאחר ערעור של עורך הדין והפוליטיקאי הרפובליקן רון דה-סיינטס (לשעבר מושל פלורידה), ההתנגדות הוסרה והחוק החדש נכנס לתוקף בחמישי ליולי 2022. דה-סיינטס נודע כמתנגד נחרץ לקונספט של תכנון המשפחה ולהפלות בכלל, ופעל ממושכות בחזית הפוליטית והמשפטית כדי לשנות את החקיקה.

אודות המחבר

ד"ר גיא גוטמן

רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.

עוד מידע חשוב...