הקונדום

אז למה זה בעצם קורה?

כי יש לנו מערכת חיסונית.

לא, אנחנו לא יכולים להאשים אותה, היא שומרת עלינו ועושה לרוב עבודה מופלאה, אך כאשר היא באה במגע עם אלרגן, כדוגמת חלבון הלטקס או כל אלרגן אחר, היא מתחילה להפריש נוגדנים הנקראים אימונוגלובין  E (IgE) שתפקידם הוא להגיע לתאים המכילים את האלרגן, ולהילחם בו.

כמה זמן התגובה עלולה להימשך?

תלוי. לרוב התגובה תהיה קצרת מועד, אך עלולה לחזור שוב אם לא תזהי את המקור לתגובה, ואף להחריף עם הזמן.

אם את חווה תסמינים מיד לאחר קיום יחסי מין עם קונדום שנמשכים מספר ימים ונעלמים עד שימוש נוסף בו, פני לרופא לצורך בירור המצב.

האם ניתן ל”הבריא” מהאלרגיה?

לא. וכמו בכמעט כל חומר שאנו אלרגיים אליו, פשוט נפסיק להשתמש בו.

אם התסמינים ממשיכים, רופא יכול לרשום תרופות להקלה המכילות אנטיהסטמין (antihistamine) או סוגים שונים של סטרואידים.

לעיתים הוא ימליץ על משחות למריחה חיצונית באזור הוואגינה המכילות קורטיזול, או על אמבטיות ישיבה (sitz bath) שהן למעשה סוג טיפול הידרותרפי שיכול לעזור עם הגירוי הואגינלי.

האם זה יכול להיות מהקוטל זרע?

כן, ולפעמים מחומרי סיכה. כמו שאמרתי, לא בהכרח שהמקור לתגובה האלרגית הוא הלטקס. קוטל זרע נמצא בין השאר בחלק מהקונדומים המיוצרים כיום ויש שרגישים אליו.

ולסיכום,

שוק אמצעי המניעה רק הולך וגדל. ישנם מגוון קונדומים ללא לטקס ו/או קוטל זרע.

חשוב לזכור שקונדום מגן כנגד רוב מחלות המין והריונות לא רצויים, ולכן יש להשתמש בו בכל מגע מיני אם אתם במערכת יחסים לא מונוגמית.

במקרים בהם, ולא רק אם אתם אלרגיים ללטקס, סימפטומים לא מיטביים עם הזמן, יש לראות רופא/ה כדי לברר את הגורם למצב.

בריאות שלמה.