אנו עובדים בבית חולים פרטי באישור משרד הבריאות

menu

ההיסטוריה של אמצעי המניעה

תארו לעצמכן עולם ללא גלולות וקונדומים. עולם ללא אמצעי מניעה מפוקחים או יעילים כלל. איך עולם כזה מתפקד? כיצד מתנהלים קשרים רומנטיים בין גברים לנשים? האם מין מחוץ לנישואין הוא אפשרי בכלל? אלו הן רק קומץ מהשאלות שעולות כשמנסים לתאר את העולם הזה – שעד לפני כמה דורות, היה העולם היחיד שבני האדם הכירו.

ממצאים היסטוריים המצביעים על ניסיונות למציאת פתרונות בנושא מצביעים על שימוש במיני קונדומים (יעילים יותר ובעיקר פחות) כבר בשנת 3000 לפני הספירה. לעומת זאת, גלולות למניעת הריון שאנו מכירים כיום, מלוות אותנו בסך הכל שישים שנים. איך זה יכול להיות? שאלה טובה שתקבלו עליה מענה בהמשך הקריאה. ההיסטוריה של אמצעי המניעה יכולה להישמע הזויה ומשעשעת בדיעבד, אך עבור נשים וגברים רבים היא היוותה מכשול קיומי ומקור לסבל וחרדה. על קצה המזלג של ההיסטוריה של אמצעי המניעה, בכתבה הבאה.

ההיסטוריה של אמצעי המניעה

אבולוציה קוגניטיבית כתנאי להתפתחות אמצעי המניעה

 אין ויכוח על כך שגברים ונשים מקיימים יחסי מין משחר ההיסטוריה. עוד הרבה לפני שהמין האנושי טיפח את יצר ההדוניזם, הוא הרי התרבה, אחרת לא היינו כאן היום. זה קרה בזכות האינסטינקט ההישרדותי הבסיסי שבא לידי ביטוי דרך הזיקה הטבעית לקיום יחסי מין, ממש כמו אצל בעלי החיים. השאלה המעניינת באמת היא: באיזה שלב בהתפתחות של הציוויליזציה האנושית מתעוררת המודעות הקוגניטיבית להבין שלא כל מגע מיני מוכרח להסתיים בהריון?

העת העתיקה

התיעוד הראשון לשימוש בקונדום מגיע אלינו מתקופת הברונזה. תקופה שהטכנולוגיה הכי מתקדמת שלה הייתה ייצור כלים מארד (ברונזה). בתקופה הזו מתחילה גם תופעת העיור – בנייה והתיישבות בערים שמתרחשת במרכזים המתקדמים ביותר דאז, עירק (מסופוטמיה) ומצרים.

הקונדום הראשון בהיסטוריה

הכוכב של הסיפור שלנו מגיע מאזור אחר במזרח התיכון, ממלכת יוון. הסיפור מספר על מינוס מלך כרתים (זה שעל שמו קרויה התרבות המינואית) שהרג את המאהבת שלו כתוצאה מקיום יחסי מין. אז, העולם עוד לא הכיר את הקונספט של מחלות מין. בעקבות המקרה הזה, נודע המלך מינוס בתור "המלך שזרעו עשוי עקרבים ונחשים". המלך לא רצה להרוג את הפרטנריות שלו (שכללו, בין היתר, את אישתו) ולכן פנה ליועציו לסיוע. הפתרון שהוצע היה שימוש בשלפוחית שתן של כבש כאמצעי לחצוץ את נוזל הזרע מגוף האישה. לא ברור האם זו הונחה בנרתיק האישה או הולבשה על איבר המין של המלך. ההיסטוריה מספרת שלמלך מינוס היו שמונה ילדים ומכאן אנו למדים שהקונדום הזה מנע הידבקות במחלת מין כלשהי אך לא מנע הריון.

קונדומים יצירתיים וורסטיליים

קונדומים משלפוחיות שתן של בעלי חיים המשיכו לשרת תרבויות רבות במשך אלפי שנים קדימה. אפילו הרומאים השתמשו בפטנט הזה והוסיפו כמה משלהם. הם פיתחו קונדום מאריג פשתן וקונדום ממעיים של בעלי חיים. פתרון אחר שהגיע משבטים ערביים היה דווקא פתרון אורגני. הם השתמש בצמח ארוך בצורה של גביע שהיה נהוג להכניס לנרתיק טרם קיום יחסי המין. השרירים החזקים בנרתיק סייעו לגביע להתיישב ביציבות בתוך הנרתיק, ובתום האקט, הצמח הורחק ואתו נוזל הזרע.

ככל שמגיפות ומחלות מין התפשטו מאירופה למזרח הרחוק, אמצעי המניעה הלכו והשתכללו. הסינים פיתחו מעין נייר משי שנהגו להכניס לנרתיק באמצעות סיכוך על ידי שמן, ואילו היפנים, אימצו את ה Kabuta-Gata, מעין צדף שהיה למעשה שריון של בעל חיים (בסגנון שריון הצב, רק רך וגמיש יותר).

קונדומים בימי הביניים

אם כן, ניכר כי השימוש המקורי בקונדומים היה דווקא למניעת מחלות מין שחלקן היו למגיפות של ממש. הרופא הצרפתי גבריאל פלופיו כתב על שימוש רווח בקונדומים במאה ה 16, במהלך מגפת העגבת שפקדה את אירופה, ובפרט, את צרפת. הוא מתאר קונדומים עשויי בד אותם היו טובלים בתמיסה כימית מיוחדת ומייבשים טרם השימוש. אותו שימוש רווח התרחש בעיקר בבתי בושת בהם היה סיכוי גבוה להידבק במחלת העגבת. רבות מהנשים שעסקו בזנות הפכו עקרות כתוצאה ממחלות המין שלא היה עדיין טיפול מונע כנגדן. זה הוריד את מפלס החרדה לגבי אפשרות להריון והותיר את הפחד ממחלות מין כמניע העיקרי לשימוש בקונדומים.

 

הנשים נוקטות עמדה

זה לא מפתיע שהצורך בפיתוח אמצעי מניעה שיהיה אפקטיבי במניעת הריון הגיע דווקא מנשים. בעולם פטריארכלי כמו זה שאפיין את הציוויליזציה עד תחילת ההתעוררות הפמיניסטית של תקופת ההשכלה, אינטרסים נשיים לא היוו פקטור בהנעת גלגלי ההתפתחות של הטכנולוגיה והמדע. רק בסוף המאה ה 18, כאשר עוד ועוד נשים משכילות החלו להעז להשמיע דעות, נזרעו הזרעים לפיתוח הגלולות למניעת הריון. ראוי לציין גם שעד תקופת ההשכלה, הכנסייה הקתולית שלטה בעולם המערבי. הכנסייה גינתה את השימוש באמצעי מניעה ואסרה הפלות. רק לאחר ההתמוטטות שלה, הגיע תור הזהב של המדע וההשכלה ואיתם הנאורות, האינדיבידואליזם, התפתחות הפמיניזם והתעוזה להגיד בפעם הראשונה: אני הריבונית הבלעדית של הרחם שלי – ולא אתם.

 

קראו על מיתוסים הקשורים ליחסים ללא אמצעי הגנה, כאן

אודות המחבר

ד"ר גיא גוטמן

ד"ר גיא גוטמן

רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.

קראי עוד על יחסי-מין ואמצעי מניעה:
התקשרי לקביעת תור
כתובתינו
דילוג לתוכן