במהלך החודשים הראשונים של ההריון, נעזר העובר בהורמוני בלוטת התריס, החיוניים להתפתחות תקינה של המוח ולגדילה של התינוק. תת או יתר פעילות של בלוטת התריס במהלך ההריון, עלולות לפגוע בפוריות, לפגוע בעובר, ואף להוביל להפלה. מכיוון שפגיעה בפעילות תקינה של בלוטת התריס אצל האם יכולה להיות בעלת השפעות ארוכות טווח, ואף לפגוע בהתפתחותו, חשוב שתאובחן ותטופל בהקדם. זאת גם כדי למונע הפלה או לידה מוקדמת.
הקשר בין תת פעילות של בלוטת התריס והתפתחות העובר
להורמוני בלוטת התריס יש כאמור חלק חיוני בהתפתחות מוחית תקינה ובגדילה תקינה של העובר. מצב של תת פעילות בלוטת התריס, יכול להיות בעלת השפעות בלתי הפיכות, כפי שמעידים מחקרים שנעשו בנושא, לפיהם תינוקות שנולדו לאמהות שסבלו מתת פעילות של בלוטת התריס במהלך ההיריון, היו בעלי מנת משכל נמוכה יותר וחוו פגיעה בהתפתחות המנטלית והמוטורית. מחקרים נוספים מראים כי תת פעילות בלוטת התריס עשויה להיות קשורה גם לאובדן ההריון, וגם לסיכון מוגבר להיפרדות שליה וללידה מוקדמת, מצבים שעלולים גם הם לגרום להפלה.
התסמינים של תת פעילות בלוטת התריס
בין אם את שוקלת להיכנס להריון, או שאת כבר עכשיו בהריון, חשוב שתכירי את הסימנים לכך שאת סובלת מתת פעילות בלוטת התריס, מצב שכיח ויחד עם זאת, מחייב טיפול.
התסמינים, קלים כחמורים, יכולים לכלול:
- עייפות
- פנים נפוחות
- עלייה במשקל
- דופק איטי
- ֿקוצר נשימה
- עצירות
- אובדן שיער
- עור יבש
- קול צרוד
- חוסר יכולת להתמודד עם קור
- עקצוץ בידיים
- התכווצות שרירים
- כאבים במפרקים
- קושי להתרכז
- מחזור לא סדיר
אבחון תפקוד בלוטת התריס, והאם ניתן לעשות זאת במהלך ההריון?
מכיוון שרמות הורמון בלוטת התריס עשויות להשתנות במהלך ההריון, יש לבדוק את רמת ההורמון מדי 4 שבועות במהלך המחצית הראשונה של ההריון. כדי לבחון את תפקודה של בלוטת התריס, יש לבצע בדיקות דם המודדות את רמות הורמון ה-TSH, במטרה לאתר תת פעילות בלוטת התריס. רמת TSH גבוה, בדרך כלל מעידה על ייצור נמוך מדי של הורמון בלוטת התריס, המעודדת את בלוטת יותרת המוח להגיב ביצירת כמות גדולה יותר של יותר TSH. בדיקות דם אחרות כוללות מדידת T4 ונוגדנים עצמיים של בלוטת התריס – חומרים המיוצרים על ידי המערכת החיסונית שלך, כדי להגן עליך מפני זיהומים חיידקיים וויראליים, שלעיתים מייצרת נוגדנים נגד הגוף עצמו, וזה כולל גם את בלוטת התריס.
כיצד מטפלים בתת פעילות בלוטת התריס במהלך ההריון?
התרופה הנפוצה ביותר לטיפול בתת פעילות בלוטת התריס נקראת. Levothyroxine מדובר בטבליה אותה יש ליטול בדרך כלל פעם ביום, תוך ביצוע מעקב שכולל את מדידת רמת התירוקסין שמטרתו גם לוודא שאת נוטלת את המינון הנכון.
פעילות יתר של בלוטת התריס בהריון
לפעמים בלוטת התריס מייצרת יותר מדי הורמונים, הפרעה שיכולה להתפתח לפני ההריון, במהלכו, או זמן קצר לאחר הלידה. בניגוד לתת פעילות, במקרה הזה מדובר בפעילות מוגברת של הבלוטה, מצב שנגרם בדרך כלל כתוצאה ממחלה אוטואימונית או מהופעת נגעים באזור. כדי לתת מענה לתופעה מומלץ לבצע ניטור תכוף של רמות בלוטת התריס במהלך ההריון, לצרוך תרופות ייעודיות שמטרתן להוריד את רמת הורמוני בלוטת התריס בדם (באישור רופא/ה בלבד, שכן תרופות מסוימות עלולות להשפיע על העובר ולגרום למומים מולדים), ובמקרים מסוימים אך לבצע ניתוח להסרת חלק מסוים מבלוטת התריס.
זיהוי אבחון פעילות יתר של בלוטת התריס בהריון
במידה ואת סובלת מפריחה, שיעול, כאב גרון, או תחושת סחרחורת, ייתכן שאת סובלת מהתופעה, ולכן חשוב שתפני לגורם רפואי מוסמך. אותם תסמינים עשויים להופיע לאט ולאורך זמן, ואף להעיד על מצבים בריאותיים אחרים. בכל מקרה, אם יש ספק, אין ספק, וכדאי שתפני לרופא/ה בהקדם.
כדי לאבחן את מצבך תעברי בדיקה גופנית ובדיקת דם שתבחן את תפקוד בלוטת התריס. זאת בנוסף לבחינת ההיסטוריה הרפואית שלך וזיהוי גורמי סיכון כדוגמת: נוכחות של נגעים בבלוטת התריס, במידה וסבלת בעבר מבעיה בתפקוד בבלוטה, אם את או בני משפחתך סבלתם או סובלים מ הפרעה אוטואימונית, ואם יש לך סוכרת מסוג 1.
פעילות יתר של בלוטת התריס – ההשלכות
מצב זה של פעילות יתר עלול לפגוע בבריאותך, ובמצבו של העובר. זה יכול להוביל לרעלת הריון, אנמיה, יתר לחץ דם ריאתי, אי ספיקת לב, כמו גם משקל לידה נמוך של התינוק, בנוסף להיפרדות שליה, לידה מוקדמת הפלה, גמדות אצל התינוק, בעיות בגדילה ובהתפתחות, ואף בעיות בבלוטת התריס אצל הילד או הילדה.
אופן הטיפול בפעילות יתר של הבלוטה בהריון
ישנן תרופות רבות המשמשות לטיפול במצבי בלוטת התריס במהלך ההריון, שיכולות להיות בטוחות לך ולתינוקך. מטרתן של תרופות אלו היא לסייע בשמירה על הרמה הנכונה של הורמוני בלוטת התריס בגופך. במהלך השימוש, תתבקשי לבצע בדיקות דם שיעידו על רמות ה-TSH וה-T4 המעידות על קבלת המיונן הנכון. במידה ומדובר בפעילות יתר קלה בלבד, ייתכן שלא תזדקקי לטיפול.
אודות המחבר
ד"ר גיא גוטמן
רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.
