הקשר בין הפלות חוזרות לקרישיות יתר

ברוב המקרים כן, עם דגש על הסיכון האישי של כל אחת לסבול מהתופעה, והכוונה לגורמי סיכון מהם את עלולה לסבול כדוגמת:

• היסטוריה משפחתית או רפואית של קרישי דם או הפרעה בקרישת הדם.
• נטייה גנטית לקרישי דם.
• עודף משקל.
• גיל מבוגר.
• חוסר תנועה ממושך (במהלך שינה או נסיעה למרחקים ארוכים).
• לידות מרובות.
• ניתוח קיסרי שקדם להריון הנוכחי.
• מצבים רפואיים מסוימים כדוגמת בעיות בלב, זיהומים חוזרים או סוכרת.

ייעוץ עם רופא/ה הנשים שלך, ביצוע בדיקות רלוונטיות ומעקב צמוד במידה ואת אכן סובלת מאחד מגורמי הסיכון או יותר, קריטיים כדי לנסות ולמנוע קרישיות יתר, במיוחד בתקופת ההריון הרגישה כל כך. חשוב גם להכיר היטב את התסמינים כדי לפנות לעזרה רפואית בהקדם, במידה ומופיעים, הכוללים:

– כאב או רגישות שלא נגרמו מפציעה.

– עור המרגיש חם למגע, שצבעו אדום או בגוון דהוי.

– נפיחות של אחד מאיברי הגוף.

– קשיי נשימה.

– כאבים בחזה המחמירים עם נשימה עמוקה או שיעול.

– שיעול המלווה בדם.

– דופק מהיר, יותר מהרגיל.

ככלל, חשוב שבכל נסיעה או טיסה, תקפידי לנוע הרבה ולא להישאר באותו מקום במשך יותר מ-3 שעות. זאת במטרה לעודד את זרימת הדם לרגליים. גם כשאת יושבת, הקפידי לבצע מתיחות, עם דגש על הרגליים.

כיצד מטפלים בקרישי דם בהריון?

ברוב המקרים תתבקשי ליטול נוגדי קרישה, זאת כל עוד הם בטוחים לשימוש במהלך ההריון ועל בסיס המקור לתופעה והמחלה עצמה. ישנן גם שיטות טיפול המשמשות גם לבדיקת בריאות העובר ומשמשות למעקב, כשדוגמת: בדיקת אולטרסאונד, ומעקב אחר קצב הלב של העובר. גם לאחר הלידה נמשיך את דרך הטיפול בה בחרנו, עם דגש על התרופות שאת נוטלת.