כיום בישראל, נשים יכולות לבצע הפסקת הריון בכל גיל וכמעט ללא מגבלות של המדינה.
מצב זה מאפשר לנשים להחליט ולשלוט בחייהן כרצונן.
ישראל לא נבדלת מרוב מדינות העולם בכך שגם כאן ישנם חוקים המסדירים את נושא הפסקות ההריון, אך חוקים אלה עברו כברת דרך ארוכה עד לניסוח הסופי שמופיע כיום:
ישראל בראשיתה
ישראל בראשיתה, מדינה צעירה, לא הסדירה את החוקים הדנים בזכות האישה להפלה, והתבססה על החוקים שהיו קיימים בזמן המנדט הבריטי
ולכן, בעוד המדינה אישרה הפסקת הריון רק אם הוכחה סיבה רפואית שסיכנה את האישה, בהעדרו, הן האישה והן הרופא המטפל היו צפויים למאסר.
בפועל, הפלות אכן התקיימו, אך בסתר ובאופן פרטי.
קצב ההפלות בישראל בתקופת הישוב היהודי גדל בשנות ה-30 וה-40, הן בקרב צעירות רווקות והן בקרב נשים נשואות,
כשדווקא באותה התקופה הרוח הציונית עשתה הכל כדי להגדיל ולעצב את האוכלוסייה היהודית.
למרות שהמדינה לא אישרה הפלות פרטיות, דומה שהאווירה הרווחת הייתה אי-התערבות מצד גורמי האכיפה, אלא אם כן נגרם נזק רפואי לאישה.
שנות ה-50
בשנת 1952 הוגשה פסיקה לבית המשפט שהסמיך "סיבה רפואית" כעילה להפסקת הריון.
אמנם החוקים עדיין לא אפשרו ביצוע הפלה אלא מסיבה רפואית, אך ה"גורם הבריאותי" לסיבותיו כן אפשר ביצוע הפלה ואי-ענישה של הרופא המטפל.
באותה התקופה, קופ"ח הראשונה בארץ- "קופת חולים כללית" החלה לקיים ועדות והפסקות הריון באופן ציבורי (שכמובן היו צריכות לענות על החוק המדיני שאפשר הפלות רק מסיבות רפואיות).
שנות ה-60 ואילך:
בשנת 1962 מינתה הממשלה בראשות דוד בן-גוריון ועדה אשר דנה בביסוס ועדות והפסקות הריון בבתי חולים ציבוריים מורשים,
אך גם כאן המגמה הייתה להקשות על הנשים לבצע הפלות.
בסוף שנות ה-70 הוגש לחקיקה "החוק לתיקון דיני עונשין (הפסקת הריון) תשל"ז 1977"- ובו הוחלט לאשר הפסקת הריון במקרים הבאים בלבד:
- נשים מתחת לגיל 17 ומעל לגיל 40.
- נשים שהרו מיחסים אסורים או מחוץ למסגרת הנישואים.
- בשל בעיות רפואיות בעובר.
- אם המשך ההריון מהווה סכנה בריאותית לאישה.
- סעיף זה בוטל אחרי שנתיים. סעיף סוציאלי שבוטל ע"י סיעות שתמכו בעידוד הילודה בקרב משפחות מרובות ילדים.
כיום נוסח החוק שונה במעט.
למידע אודות הוועדה להפסקת הריון, לחצי
לפי הסטטיסטיקה 98% מהפונות לוועדה להפסקת הריון-מקבלות אישור.
וכמו-כן, כל אישה שאינה נשואה יכולה לעבור ולבצע הפסקת הריון ללא כל מגבלה.
"נשים נאלצות לשקר בוועדה"- לפני נתונים של הלשכה לסטטיסטיקה
לפי כתבה שפורסמה באתר של עיתון "הארץ", ע"פ נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
50% מכלל הפניות לוועדה להפסקת הריון לשנת 2016, ציינו כי הסיבה להפלה היא "הריון מחוץ לנישואים".
כזכור, הסיבה היחידה שאינה מצריכה הוכחה לוועדה כדי לקבל את אישורה,
היא הצהרת האישה כי -ההריון אינו מבעלה.
ולמרות שמצב זה אינו זר לנשים ואלו שיושבים בוועדה, המציאות כיום היא כזו שבהעדר
מסמכים רפואיים שיכולים להוות עילה להפלה, אישה נשואה לא תוכל לקבל את אישור הוועדה, אלא-אם-כן, כאמור,
תסכים לשקר.
הפלות במספרים
כמה הפלות בוצעו בישראל ב 2020? מהו אחוז ההפלות ביחס לכלל ההריונות בישראל? מי מבצעות יותר הפלות, נשים צעירות יותר או נשים מבוגרות יותר? והאם הפערים משמעותיים? ומה לגבי היחס שבין נשים יהודיות למוסלמיות?
יצאנו למסע מרתק בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), אספנו את כל הנתונים המעניינים אודות הפסקות הריון בישראל לשנת 2020 וחזרנו לספר. לנוחיות הסקרנים והסקרניות שביניכם, תמצתנו את כל הנתונים בכתבה הבאה.
קצת רקע
בשנת 1965 חוקקה הכנסת החמישית של ישראל את חוק מרשם האוכלוסין. מטרת החוק העיקרית הייתה הסדרת חובת רישום נתונים בנושאים שונים, ביניהם, נתוני הלידות. אחריות הרישום של נתוני הלידות מוטלת על המוסד שבו ארעה הלידה או על הרופא המיילד, במידה והלידה התרחשה מחוץ לכותלי המוסד הרפואי. בסוף שנות השבעים התווספו לחוק הישראלי תקנות המסדירות הפסקת היריון יזומה (חוק העונשין, 1977). בכל שנה, מעבירים המוסדות המורשים לביצוע הפלות ולידות את כלל הנתונים שנרשמו באותה השנה. הנתונים הללו מוצאים את דרכם ל data base (מסד נתונים) של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הנתונים מעובדים ומתועדים ואז מוצגים בשקיפות לרווחת הציבור הסקרן.
הלמ"ס מפרסמים נתונים לפי חמש קטגוריות עיקריות. אנו נציג בפניכם את כל חמשת הקטגוריות בפסקאות הבאות.
נתוני הפלות לפי גילאים
בשנת 2020 היו 16,492 פניות של נשים שביקשו לבצע הפלה בוועדות להפסקת היריון. זאת לעומת 177,307 לידות. זאת אומרת שמתוך כלל ההריונות, כ8.5% הגיעו לוועדות להפסקת היריון. מרבית הנשים (כ65%) שביצעו הפלה בוועדות להפסקות היריון היו בטווח הגילאים 25 עד 39. כשישה אחוזים מכלל ההפלות בוצעו על ידי נערות עד גיל 19, 16% נוספים מייצגים נשים בגילאי 20 עד 24, 12% הן נשים בגילאי 40 עד 44, ואילו נשים מעל גיל 45 שביצעו הפלות מהוות, באופן טבעי, רק אחוז אחד. מעניין היה להשוות את היחס שבין נשים שהפסיקו הריונות לנשים שילדו בתוך קבוצות הגילאים השונות. כך, למשל, בקבוצת הגילאים 30-34, רק כ6% מהנשים שנכנסו להריון ביקשו להפסיק אותו. זאת לעומת נערות עד גיל 19 שהפסיקו הריונות. הן מהוות כ31% מכלל ההריונות בקבוצת הגילאים שלהן.
נתוני הפלות לפי אזור מגורים
כצפוי ביחס ישר להתפלגות התושבים במדינה, מרבית הנשים שביצעו הפלות בשנת 2020 מגיעות מהערים הגדולות. הראשונה ברשימה היא תל אביב שתושבותיה מהוות כמעט 10% מכלל הנשים. עוד ברשימה היו באר שבע, ראשון לציון, אשדוד, פתח תקווה, ירושלים, נתניה וחיפה. נתון מעניין שעלה בקטגוריה זו הוא מניין ההפלות בקרב נשים המתגוררות ביישובים כפריים. מספר ההפלות שם כמעט זהה למספר ההפלות של תושבות תל אביב (1397 לעומת 1328).
נתוני הפלות לפי מצב משפחתי
כמעט 50% מהנשים שביצעו הפלות במסגרת הוועדות היו נשים רווקות. למספר זה מתווסף אחוז קטן של נשים גרושות ואלמנות, מה שאומר שכמעט 50% מהנשים שהפסיקו הריון באופן יזום בישראל היו נשים נשואות.
נתוני הפלות לפי ארץ מוצא
כ 82% מהנשים שהפסיקו הריונות בישראל בשנת 2020 היו ילידות ישראל. כמעט 12% הן ילידות אירופה כאשר כ8% מהן הן ילידות ברה"מ לשעבר. כ2.5% מההפלות שבוצעו בישראל ב2020 בוצעו על ידי נשים שנולדו באפריקה, ואילו 3.5% מההפלות בוצעו על ידי נשים שנולדו ביבשת אמריקה. ומה לגבי ילידות אסיה? פחות מחצי אחוז.
נתוני הפלות לפי דת
הנתון החמישי והאחרון מייצג את התפלגות הנשים שביצעו הפסקת הריון יזומה על פי סיווג דת. כ 72% מההפלות בוצעו על ידי נשים יהודיות לעומת 15.5% שהן נשים מוסלמיות. רק כ 2% מהנשים היו נוצריות, בעוד ש1.5% מההפלות בוצעו על ידי נשים דרוזיות. ומה לגבי כל השאר? אלו הן נשים שלא סיווגו עצמן בקטגוריית דת כלל.
**כל הנתונים נגזרו מתוך מאגרי אתר הלמ"ס.
אודות המחבר
ד"ר גיא גוטמן
רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.
