אנו עובדים בבית חולים פרטי באישור משרד הבריאות

menu

ההיסטוריה של ההתקנים התוך רחמיים

ההתקן התוך רחמי הוא אחד מאמצעי המניעה היותר פופולרי בעולם.

במשך יותר מ-100 שנים התקן זה עבור גלגולים רבים ונוסה מחומרים שונים ומשונים, עד צורתו היום,

המזכירה את האות-T שעליו סליל נחושת או מיכל קטן המכיל הורמונים.

חדשנותו לאותם שנים ראשונות היתה בכל הנוגע לשימוש באמצעי מניעה כדרך לצמצום ילודה,

תוך שימוש בגורם זר המוכנס לגוף האישה לשם כך.

 

אז מי היה הממציא הראשון?

ד”ר ריכטר המציא את ההתקן הראשון בשנת 1909 בגרמניה, כאשר ציפה אותו בתולעי משי, ובאמצעות חוטי מתכת, ניסה להחדיר אותו לרחם.

האמצעי, כאמור, לא נחל הצלחה רפואית או עסקית, ואפילו לא מקצועית, שכן עד 1930 ההתקן לא נמצא כלל בשימוש, ואח”כ, אפילו לא זכה לקרדיט שהגיע לו…

וכך, בשנות ה-30, 2 רופאים, Dr.Prust ו-Dr.Graefenmerg, ניסו, כל אחד לבדו, לשחזר את הטבעת הראשונה, בגרסה מעט אחרת.

Dr.Graefenmerg בנה מודל דומה לזה של ריכטר, ודאג לצפותה בסגסוגת מתכתי.

הטבעת הייתה יעילה, ונמצאה בשימוש באנגליה ומדינות חסותה, אך לא ביבשת אירופה או ארה”ב (שפחדו שזו תגרום לדלקות באגן).

נקפוץ 20 שנה קדימה…

בשנת 1949 Dr.Halton לקחה צעד אחד קדימה, ואת ההתקן שפיתחה ציפתה בג’לטין, וכך החדירה אותו לגוף האישה.

שנים אח”כ רופאים שונים ניסו התקנים שונים, שרובם היו מורכבים בעיקר מטבעת ללא תוספות מתכתיות מחשש שאלו יביאו לזיהומים.

הבעיה היתה שבגלל הפחד מזיהומים בשל המתכות שהוסיפו להתקנים, נצפה קושי לאיתור בשלב מאוחר יותר של הטבעת בגוף האישה.

 

והגענו לשנות ה-60

שנות ה-60 הציגו לעולם לראשונה את הגלולות למניעת הריון, אשר כיכבו כאמצעי המניעה המועדף ביותר עד תחילת שנות ה-2000.

ובגזרת ההתקנים, רופא נוסף בשם Dr.Lippes, פיתח לולאה חדשה אותה קרא על שמו.

לראשונה הטבעת היתה עשויה כולה מפלסטיק, והגיעה בגדלים שונים A-D, ולהם חובר חוט בתחתית הטבעת, 

שעזר להחדיר ולהוציא את ההתקן בקלות רבה.

וכך-נוצר דור חדש של התקנים העשויים מפלסטיק, ועדיין ניתן היה לזהותם בצילום, במידת הצורך.

בתחילת שנות ה-70 גילו כי הוספת נחושת להתקן הפלסטיק עזרה למנוע הריונות ודימומים מההתקן, באחוזים גבוהים יותר.

החלוץ הראשון לכך היה Dr.zipper.

ואילו Dr.Scommegna המציא מכשיר משל עצמו בצורת האות T (המוכרת לנו עד היום),

אך כאן החדיר לראשונה קפסולה המכילה את הורמון הפרוגסטרון.

(אותו מכשיר ימשיך להיות בשימוש עוד 30 שנה אחרי).

ואז הגיעה נקודת השפל

שנות ה70-80 סימנו ירידה חדה בשימוש בהתקנים, לאחר דיווחים רבים על התקן בשם Dalkon shield ששנים אח”כ יביא למספר נפגעות עצום ותביעות ענק שיגרמו לחברה להכריז על פשיטת רגל, וזאת בעקבות דיווחים רבים (ואף תמותה של 18 נשים) שלקו בזיהומים ודלקות אגן בעקבות השימוש בו.

אך בשונה מהתפיסה בארה”ב, היתה סין.

בסין ההתקנים התוך רחמיים נחלו הצלחה, שכן הממשלה עשתה הכל כדי לצמצמם את קצב הילודה, והנשים נאלצו להשתמש בהתקנים כדי לא לאבד זכויות בסיסיות.

ובארה”ב, הפגיעה בדימוי של התקנים והחשש משימושם היתה כ”כ קשה (חברות ביטוח פחדו לאשר לחברות התרופות לייצר אותם) שרק בשנות ה-90 החלו לחזור ולהשתמש בהם יותר ויותר.

ורק ב-2012 הארגון האמריקאי לגינקולוגיה ומיילדות נתן את ברכתו לשימוש בהתקן לכלל הנשים, בין אם ילדו כבר, או טרם.

 

וכיום…?

נכון להיום התקנים הורמונליים ולא-הורמונאליים נמצאים בשימוש עולמי הולך וגדל, והם נחשבים בטוחים ואפקטיביים כנגד הריונות לא רצויים,

ואף ניתן להכניסם בסיום הפסקות הריון.

מספר הנשים המשתמשות בהם רק הולך ונמצא בעליה, והוא מומלץ לנשים בכל הגילאים.

עוד על התקן המירנה

התקן תוך רחמי בצורת טי

אודות המחבר

תמונה של ד"ר גיא גוטמן

ד"ר גיא גוטמן

רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.

התקשרי לקביעת תור
כתובתינו
דילוג לתוכן