מקלוני ביוץ- בדיקת ביוץ ביתית

דרכים נוספות לאבחון מועד הביוץ, עם דגש על מקלוני ביוץ

ישנן כמה שיטות שנועדו לחזות את מועד הביוץ בדרכים מעט יותר אובייקטיביות. הראשונה, היא שיטת לוח שנה הכוללת ניתוח של מחזורי הווסת במשך 6 חודשים. חישוב הביוץ הפוטנציאלי כולל החסרה של 18 יום מסך כל ימי המחזור הקצר ביותר שלך, ו-11 ימים ממספר ימי המחזור הארוך ביותר שלך. שני המספרים האלו יחד יכולים להעיד על המועד בו את הכי פורה. גם טמפרטורת הגוף שלך שעולה כאמור מעט במהלך הימים בהם את פוריה (עד מעלת צלזיוס), יכולה להעיד על הגעתו הצפויה של הביוץ. בשיטה זו עדיף למדוד באמצעות מדחום את טמפרטורת הגוף מדי בוקר (לפני הקימה מהמיטה או ביצוע כל פעולה שהיא), ולנהל יומן מעקב. בצורה כזו ניתן לרשום במשך כמה ימים ולאורך מספר חודשים את התוצאות, וכך לזהות מתי טמפרטורת הגוף שלך אכן עולה והביוץ קרב. דרך נוספת עושה שימוש במדידת ריר צוואר הרחם, הנוזל שמייצר צוואר הרחם שעובר כמה שלבים במהלך המחזור החודשי, והופך לסמיך, חלקלק לבן ויבש לפני הביוץ.

מקלוני ביוץ – מדויק ונוח

ערכות הביוץ המאושרות והעומדות בתקן, יכולות לחוות את מועד הביוץ הפוטנציאלי. זאת על ידי זיהוי נוכחות של הורמון LH (luteinizing) בשתן שלך, שרמתו עולה לפני הביוץ. הבדיקה עצמה דומה לבדיקת הריון, במהלכה את מטילה שתן על המקל. תוצאה חיובית תבוא לידי ביטוי בשני פסים או בחיוך (במידה ומדובר בערכה דיגיטלית) ומשמעותה, בש-36 הקרובות צפוי להגיע הביוץ. להדגיש כי החיווי המעיד על תוצאה חיובית שמשמעותה שהביוץ אוטוטו מגיע, משתנה בין מותג אחד לשני, וכך גם חשוב לעקוב אחר הוראות היצרן.

כמה זמן במהלך הביוץ אפשר להיכנס להריון?

לעומת הביצית שיכולה להחזיק מעמד רק 24 שעות מרגע יציאתה מהשחלה, מצליח הזרע לחיות ברחם שלך בטווח של 3-5 יום. זה אומר שכדי להגביר את סיכוייך להרות, חשוב שתקיימי יחסי מין כחמישה ימים לפני הביוץ ועד יום אחד לאחר הביוץ. כך, יחכה הזרע לביצית, ולא להיפך.

ואם הביוץ אינו מגיע?

ישנם מצבים בריאותיים מסוימים שעלולים להשפיע על הביוץ, וכך גם על הפוריות ויכולתך להרות. דוגמה לכך היא תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS) הגורמת להתפתחות של שחלות מוגדלות, שלעיתים מכילות ציסטות קטנות ומלאות נוזלים. מצב זה יכול להוביל לחוסר איזון הורמונלי ולמנוע ביוץ. זאת בנוסף לאי ספיקת שחלות מוקדמת, השמנת יתר או משקל נמוך מדי, הפרעה בתפקוד ההיפותלמי, עודף פרולקטין, שימוש תרופות מסוימות שמשפיעות על מערכות הגוף הרלוונטיות, מחזור לא סדיר, פעילות גופנית מאומצת מדי, חשיפה לזיהום וגורמי סיכון סביבתיים, וגם מצבים נפשיים כמו לחץ ומתח.

במצב זה, מומלץ שתפני לייעוץ רפואי, כדי לאבחן את מקור הבעיה ולטפל בהקדם.