הריון מולארי, או Hydatidiform Mole, הוא תופעה די נדירה של ביצית שהופרתה באופן לא תקין, אך הצליחה להתמקם ברחם.
הריון הזה אינו יכול להמשיך שכן אין כל התפתחות תקינה של העובר ושל השילייה. ובמקום עובר מקבלים מסה של תאים, שהם למעשה גידול שפיר ברחם שחייבים להיות מוסרים בגלל הסכנה של שליחת גרורות בגוף.
ישנם 2 סוגים של הריון מולארי:
- הריון מולארי שלם (complete mole)- בו רקמות השליה מוגדלות ויוצרות מעיין ציסטות, ואין יצירה של רקמות עובריות. כאן הסיכון להתפתחות גידול סרטני, גדול יותר.
- הריון מולארי חלקי (Partial molar)- כאן יכולות להיות רקמות שליה תקינות, לצד לא תקינות. לעיתים נוצר עובר עם דופק, אך הוא אינו תקין ובעל מומים רבים.
סיבות:
מצב זה הוא תוצאה של הפרייה לא תקינה של הביצית. בכל תא בגופנו יש 23 כרומוזומים המגיעים מהאב ומהאם.
בהריון מולארי שלם- הביצית מופרת מזרע אחד או שניים, אך כל המטען הגנטי מגיע מהאב, ושל האם, לא פעילים.
בהריון חלקי- הכרומוזומים של האם קיימים, אך האב מספק 2 סטים של כרומוזומים, ומכאן שלעובר יש 69 כרומוזומים במקום 46.
סימפטומים:
למרות שלעיתים ההריון נראה תקין בהתחלה, הסימפטומים האופיינים להריון מולארי הם:
- דימום ואגינלי בזמן השליש הראשון להריון, שהוא מאוד כהה או מאוד בהיר.
- בחילות והקאות קשים.
- לחץ דם גבוה.
- ציסטות בשחלה.
- לחץ באזור האגן.
כמו-כן, נראה עליות גבוהות מאוד ברמות הביטא, אך לא נוכל לזהות עובר בבדיקת אולטרסאונד, ולעיתים נראה רחם מוגדל עם ציסטות בתוכו.
טיפול:
ברגע שההריון אובחן כהריון מולארי, צריך להסירו בחדר ניתוח.
הסיכון הוא שהרקמות הלא תקינות ימשיכו להתפתח, לעיתים גם לאחר הגרידה, ויהפכו לסרטניות, מצב הנקרא GTN -gestational trophoblastic neoplasia. מצב זה יכול לקרות בין 15%-20% בהריון מולארי מלא, וב-5% בהריון מולארי חלקי. למרות החשש, ניתן להגיע לריפוי מלא.
לאחר הפעולה האישה צריכה להיות במעקב אחרי רמות הביטא בדם.
גורמי סיכון:
1 מכל 1000 הריונות מאובחן כהריון מולארי.
2 גורמי סיכון הם:
- גיל האם- נשים שמתחת לגיל 20 או מעל 35.
- נשים שכבר חוו הריונות מולאריים (סיכוי של 0.01)
אודות המחבר
ד"ר גיא גוטמן
רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.
