הריון חוץ רחמי קורה כאשר ביצית מופרית משתרשת מחוץ לרחם. לרוב היא נתקעת באחת החצוצרות ב-97% מהמקרים (צינוריות המחברות את השחלות לרחם), ויכולה לסכן את האישה אם ההריון ממשיך.
לא ניתן להציל הריון כזה, ובמידה ואינו נספג באופן טבעי, הוא יוסר בהתערבות תרופתית או כירורגית.
הריון מחוץ לרחם
מרגע ההתעברות, בצורה הטבעית והנכונה, ביצית מופרת צריכה לנדוד ולהתמקם ברחם.
בהריון חוץ רחמי, כאמור, הביצית המופרית משתרשת ומתפתחת מחוץ לחלל הרחם, (לרוב זה קורה בחצוצרה, אך, באחוזים קטנים, הביצית יכולה גם להשתרש בשחלות, צוואר הרחם, חלל הבטן ובצלקת ניתוחית קודמת ברחם)
הסטטיסטיקה מראה שכמעט ואין סיכוי להריון כזה להתפתח להריון תקין, ואם המצב לא מאובחן מוקדם, הביצית תגדל ועלולה לקרוע את המקום בו נמצאת.
ולכן יש לזהות את המצב במהירות, שכן הרבה פעמים האישה תחווה סימני הריון תקינים, כמו בחילות, עייפות וכו’, בזמן שהעובר לא גדל במקום הנכון.
שכיחות ההריונות הללו נמצאת בעלייה, בשל עלייה בגורמי הסיכון ועלייה בשיעור טיפולי הפוריות, ועומדת סביב 2%.
באיור אנו רואים את הביצית תקועה ואינה יכולה להגיע לרחם
סיבות
כל אישה פורייה נמצאת בסיכון להריון חוץ רחמי, אך זה שכיח יותר במקרים הבאים:
- נשים הסובלות מבעיות בחצוצרות: פיתול יתר, גידולים בשחלה וכו’ הן חלק מהאפשרויות לבעיות בחצוצרות שגורמות לבעיה בתנועת הביצית המופרית.
- ביצית פגומה: כאשר הביצית מתפתחת או מתחלקת באופן לקוי ישנה שכיחות להריונות חוץ רחמיים.
- אישה שסבלה בעבר מהריון חוץ רחמי צריכה להיות במעקב.
איך תוכלי לחשוד שההריון לא מתפתח ברחם?
הריון חוץ רחמי לא תמיד גורם לסימפטומים מיוחדים, אך עם התקדמות ההריון, באזור שבוע 6-7 להריון:
- יתחיל להופיע כאב בטני שיכול להופיע גם באגן, ואפילו בכתפיים ובצוואר (חד-צדדי או מפושט),אשר יכול לבוא ולחלוף בעוצמות שונות.
- תחווי דימום וגינלי, בחילה, סחרחורות ותחושת עילפון.
- הבטן עשוייה להיות נוקשה, לחץ הדם נמוך והדופק מהיר,ואולי תרגישי לחץ באזור הרקטלי.
- חולשה, והרגשה של התעלפות.
זכרי, בכל מקרה של חשד עליך לפנות מיידית לרופא המטפל! מצב זה עלול להיות מסוכן ולהצביע על קרע בחצוצרה המחייב ניתוח.
מי נמצאת בקבוצת הסיכון:
ברוב המקרים לא ניתן לדעת את הסיבה לכך שההריון הסתיים בהריון חוץ רחמי, אך ניתן לאמוד את הנשים שיכולות להיות בקבוצות סיכון לכך:
-נשים שחוו הריון חוץ רחמי בעבר.
– נשים שעברו בעבר ניתוחים באגן או בבטן (לדוג’, אפנדיציטיס).
-נשים בעלות היסטוריה של אנדומטריוזיס.
– נשים שסובלות מחסימה חלקית או מלאה בחצוצרות.
– נשים שהרו כתוצאה מטיפולי פריון.
-נשים מעשנות.
-נשים שהרו בגיל 35-44.
-נשים שהחלו לקיים יחסי מין בגיל צעיר, או שניהלו יחסים עם הרבה פרטנרים מיניים.
– נשים שהתעברו בזמן שהיו עם התקן תוך רחמי- למרות שזה אירוע נדיר, נמצאה שכיחות לכך.
-נשים שחוו זיהומים במערכת המין בעבר.
מה נראה בבדיקת הדם במקרה של הריון מחוץ לרחם?
בהריון תקין, בדיקת הביטא מכפילה עצמה כל 72-48 שעות.
בהריון מחוץ לרחם, תהיה עליה לא תקינה של הביטא.
איך מאבחנים הריון חוץ רחמי?
לעיתים קשה לאבחן מצב זה שכן תסמיניו שכיחים גם במקרים של הפלה מאיימת או זיהום.
בכל מקרה של כאבים כאבים חזקים בצדי הבטן או האגן למשך יותר מכמה שעות, עליך לפנות לרופא הנשים שלך לצורך בדיקה.
- אצל רופא, אשר יבצע בדיקת אולטרסאונד וגינלי כדי לראות האם העובר מתפתח ברחם.
- בנוסף, צריך לבצע גם בדיקת דם כדי למדוד את רמות הביטא ולראות האם הן מתאימות לשבוע ההריון הקיים.
(במצב כזה לא תהיה עליה מספקת של ההורמון).
- דרך נוספת לאשר את המצב היא ע”י מעקב אחר רמות הפרוגסטרון בדם-
רמות נמוכות יכולות להצביע שאכן מדובר בהריון חוץ רחמי.
איך מטפלים בהריון חוץ רחמי:
במידה ואובחנת, יש לטפל בך במהירות בהתייחס למיקום העובר ולרמת התפתחותו,
שכן החשש הגדול הוא קרע ודימום פנימי שאף עלול לסכן חיים.
במקרים בהם לא נדרשת התערבות רפואית (כאשר ההריון נספג לבד):
במצבים אלה, הריונות אלה נופלים בעצמם, ולמעשה בבדיקות אולטרסאונד חוזרות רואים כי ההריון נספג לבד ואינו קיים עוד
גם בבדיקות הדם נראה כי הורמון הביטא הולך ויורד.
במקרים בהם כן נדרשת התערבות רפואית:
- אם האישה מאובחנת מוקדם, לעיתים אפשר לטפל בה באמצעות תרופה הנקראת “מטוטרקסט“– התרופה ניתנת בזריקה,
יחד עם הזריקה נדרש לבצע בדיקת דם כדי לראות שרמת הביטא יורדת.
התרופה עוצרת את התפתחות העובר, ועל-כן תגרום לסיום ההריון, וגם תגרום לסימפטומים המדמים הפלה,התסמינים יכולים לבוא כהתכווצויות ודימומים שמטרתם- פליטת העובר.
- במקרים בהם התרופה אינה יעילה, שוקלים ניתוח:
ניתוח זה נקרא לפרוסקופיה-ניתוח זעיר ביותר, אך עדיין פולשני, בו, בעזרת מצלמה, הרופא רואה את פנים גוף האישה, ובאמצעות זרועות קטנות עליהם הוא שולט מבחוץ, מסיר את העובר, ומתקן, אם צריך, את הנזק שנגרם.
מה צפוי לאחר מכן?
עליך לנוח מהחוויה שעברת, הן פיזית והן נפשית. בסיום הדימום תדרשי לחזור שוב לרופא המטפל שלך,
גם כדי לראות שרמת הורמון ההריון בדם ירדה.
דעי כי להריון חוץ רחמי אין השלכה על ההריונות הבאים שלך שיכולים להיות בריאים ותקינים לחלוטין.
מתי מגיע המחזור הראשון לאחר מכן?
המחזור מגיע בין 4-6 שבועות לאחר ההליך, ויכול להיות מעט אחרת מהמחזורים אליהם את רגילה: כבד יותר או קל יותר, ולעתים מלווה בכאבים.
המחזור שיגיע אחריו אמור להיות תקין לחלוטין.
האם ערכי הביטא גבוהים בהריון חוץ רחמי?
בעוד בהריונות רגילים הביטא מכפילה את עצמה כל 24-48 שעות, במקרים כאלה הביטא צפויה לעלות, אך לא כמצופה.
האם הריון חוץ רחמי יכול לקרות בשנית?
בעוד שהסיכויים להריונות תקינים בעתיד גדולים מאוד, גם הסיכוי להריון חוץ רחמי נוסף, עולה.
במידה ואת בהריון או מתכננת להיכנס להריון, חשוב להתייעץ על כל עם רופא/ת הנשים שלך. לעיתים מומלץ לחכות שני מחזורים לפני ניסיון נוסף להתעברות.
אודות המחבר
ד"ר גיא גוטמן
רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.
